כשהיא נולדה אימא שלה קראה לה precious (יקרה) כי אהבה אותה. כשאבא שלה התחיל לאנוס אותה בגיל 3, ביחד עם האם במיטה, התחילה אימה לשנוא אותה ולהתעלל בה כי היא "לקחה ממני את הגבר שלי".
איך נראה עולמה של ילדה שנפגעת מאלימות והזנחה של אימה, ומהתעללות מינית על ידי אביה ? הסרט פרשס, עטור הפרסים, מספק לנו מבט אל חייה של נערה במצוקה. הוא מראה כיצד היא ניראית, כיצד היא מתנהגת, ואיך זה נראה מבפנים. מספק הצצה אל תוך נפשה.
פרשס, בת 16, נמצאת בהריון שני כתוצאה מאונס של אביה. אימה מתעללת בה פיסית ונפשית.הסרט מתאר את פניה החתומים, את הבעת הניתוק, את הפלשבקים והפרעות הדיסוציאציה. מראה כיצד היא עוברת לעולמות אחרים כאשר מתעללים בה. היא בוראת לעצמה עולם אחר, מתנתקת ואינה נמצאת במהלך ההתעללות. הסרט ממחיש את קשת הסימפטומים הפוסט טראומטיים: את הניתוקים, את הפלשבקים, את הפרעת האכילה, את התקפי הזעם, את הבדידות, הניתוק, הקהות הריגשית, הייאוש והרצון למות.
למרבה המזל, פרשס פוגשת אנשים טובים, נשים טובות, בעצם. מנהלת בית הספר שנאלצת לסלק אותה עקב ההריון, אך דואגת לפרשס לבית ספר אלטרנטיבי, המורה בבית הספר החדש שמחוללת פלאים עם הנערות במצוקה, ולוקחת את פרשס לביתה כשהיא נמלטת סוף סוף מההתעללות בבית.
לקראת סוף הסרט מתחלפת הבעת הפנים האטומה, הקשה, המנותקת, בחיוך. פתאום יש חיים בפנים הקפואים, הבעת הטמטום והניתוק מתחלפת בשלל הבעות. השתיקה מקבלת מילים. קרן אור חודרת לאפילה ומאירה אותה.
לכו לראות את פרשס. זה סרט חובה להבנת החיים בשוליים,החיים שנמצאים ממש לידינו – שקופים.
זה סרט חובה למורים, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים חינוכיים, יועצות בבתי הספר. בפעם הבאה כשתראו את הילדה הזו יושבת מולכם בפנים קפואים, שותקת, עם ניתוק ואפאתיות, נרדמת בשיעורים, אלימה, נושרת מבית הספר, גונבת… תנסו לדמיין מה עובר עליה שגורם לה להיות כזו. וכפי שראיתם בסרט: אהבה, דאגה ואכפתיות מאפשרים לרפא את כל זה. לא עונשים, לא הרחקה, לא נידוי, לא כליאה – את כל אלה היא ספגה די והותר בבית, יש לה את הסרטים שלה כדי ל"התמודד" עם אלה.
ראיתי אמש את הסרט בקולנוע לב מנדרין. כשיצאתי מהקולנוע חלפתי ליד שורת מכוניות היוקרה שעומדות בתור ברוח המקפיאה ליד חוף תל ברוך.
סרט קשה פרשס, אבל יש לו סוף טוב. הוא מסתיים עם תקווה. פרשס, ככל הנראה, מצליחה להיחלץ ממעגלי האלימות והניצול.
דמיינו לעצמכם מה עם כל אותן ילדות, בנות דמותה של פרשס, שבמקום בית הספר האלטרנטיבי והנשים הטובות, נקלעות היישר לידייהם של הסרסורים. הם הרי אלה שברוב המקרים מחכים להן כשהן בורחות מהבית. הם אלה שמנצלים את ה"הכשרה" שהן עברו בבית לצורך הפיכתן לגוש הבשר אותו יזיינו במהלך הלילה כל החבר'ה משורת המכוניות שחיכו בתור כשיצאתי מהקולנוע.
איפה האנשים הטובים ? מי יעזור לילדות שלנו ? את הסרט הזה אף אחד מאיתנו לא ממש רוצה לראות.
הצצה נוספת לתוך עולמן הטראגי של אלה שלא פגשו בזמן את הנשים הטובות ניתן לקרוא בסיפרי: מופקרות
ענת גור 